חידושי אגדות על בבא בתרא קכ״ב

1 עתידה א"י שתתחלק לי"ג שבטים וכו' ולא נתחלקה אלא בגורל כו' בעוה"ז יש לו שדה לבן אין לו פרדס כו' לעוה"ב אין לך כל אחד ואחד וכו' והקב"ה מחלק בעצמו כו'. והוא לפי שחלוקת עוה"ז היה דבר שלא היה לו קיום נצחי היה נחלק בגורל גם לא היה לכל א' דבר שלם כל הצורך לו וע"כ לא היה גם ללוים חלק בו שהם נחלת ה' אבל לעוה"ב שיהיה חלוקה נצחית תהיה ע"פ ה' והוא יחלוק חלק גם לנחלתו הלוים ויהיה לכ"א כל צרכו בהר ובשפלה ובעמק וז"ש אתהלך לפני ה' בארצות החיים אמר ארצות לשון רבים כי בעוה"ז אין לכ"א כל מיני הארצות שאמר רק בעוה"ב יהיו לכ"א כל מיני הארצות ובזה יתיישב מה שהקשה הרמב"ן בפרשת פינחס במנין הלוים שם ולא ידעתי למה ימנה בני לוי ומה תועלת במנינם כו' ע"ש כי לפי דברינו יש לפרש שזכר למעלתם מצד משה ומשפחתם שזכר שם שנעשו בזה נחלת ה' וע"כ לא יהיו במפקד בני ישראל ולא ניתן להם נחלה בעוה"ז תוך בני ישראל שלא נחלק רק ע"פ גורל כמפורש באותה פרשה וק"ל:

2 לנשיא דכתיב והעובד העיר יעבדוהו כו'. כפרשב"ם כשהוא עובד להם ורואה בטובתם ליטול עול רבים עליו אז יעבדוהו ליתן לו נחלה לפרנסתו שזהו שכירות עבדות שלו וכמ"ש בפ"ב דהוריות שאמר ר"ג לר"א בן חסמא ולר"י בן גודגדא שלא היה להם פת לאכול ובגד ללבוש ובקש למנותם לראש ואמר לו וכי שררה אני נותן לכם עבדות אני נותן לכם ויהיה לכם לחם לאכול ובגד ללבוש בתורת שכירות עבדות שלכם כפועל אצל בעה"ב אבל מי שאינו עובד להם רק כ"א להשתרר עליהם לא יעבדוהו שאין לו שכירות פעולה עמהם וק"ל:

3 כתיב סרח וכתיב חרס אר"א בתחלה פירותיה כחרס כו'. ורש"י בספר יהושע פירש חרס ולמה נקרא שמה סרח ע"ש שפירותיהם מסריחין כו' עכ"ל וזה שלא כדברי שתי הלשונות דבשמעתין דדרש את שניהן ונראה סברא דשמעתין דדריש שניהם משום דודאי בכמה דוכתין מצינו בב' שמות דלא דרשי רק אחד מהן והשני הוא עיקר השם היינו היכא דמוכח כן מן הכתוב אבל הכא אינו מבורר למדרש א' מהן יותר מהשני וע"כ באו שניהם לדרשה וק"ל: